אהבתי אותך

"לא חיפשתי אהבה, לא חיפשתי חברים, רציתי רק לרקוד. לרקוד עד צאת הנשמה, לרקוד עד שאפול מרגליי, לרקוד עד סוף העולם או עד סופי."


כשהעבר וההווה נפגשים, הילי אברמסון, רקדנית בת עשרים ושתיים, מבינה שהיא נותרה מאחור. חלום שנראה אפשרי בגיל שש-עשרה, מתגלה שש שנים מאוחר יותר כהתגשמות חלומה של בחורה אחרת.

כשהילי מבינה ששי, בן זוגה לריקוד ואהבת נעוריה הכמוסה, הצליח להגשים בלעדיה את חלומם המשותף, כל שנותר לה הוא לנסות להדביק את הפער. היא חייבת להפסיק לתת לעבר לשלוט בעתידה ולהילחם בכולם ובעיקר בעצמה על מנת לגעת בחלום.



האם הילי תצליח להשתחרר מכבלי עברה?

האם אהבת נעוריה יכולה להחזיק מעמד גם בחייה הבוגרים?



זהו ספרה השישי של אורית פטקין.

קדמו לו 'לורי', 'חצויה', 'נטע אהובתי', 'מִיה רוזה' ו'שני מלאכים'.