המחשבה הפוליטית של דוד בן־גוריון

מבחר המאמרים שכתב דוד בן-גוריון ומכונסים בספר זה רלוונטיים לישראלים ולישראליות, ולא רק להם, אף שחלפו כחמישים שנים מאז מותו ב-1973.

במפתיע, ואולי לא, נושאי המאמרים נוגעים לחיינו גם כיום.

דוד בן-גוריון היה בראש ובראשונה איש המעשה ההיסטורי, אולם בה בעת פרס תפיסת עולם פוליטית בכתיבה רבת-היקף.

כתיבתו הייתה בעיניו ובעיני אחרים קריאה לפעולה, והוא השתית אותה על ניתוח מעמיק של התנאים בני-הזמן.

מאמרי בן-גוריון המכונסים בספר זה משקפים את מחשבתו הפוליטית ואת התפתחותה במאה ה-20 רבת-התהפוכות. בשנות כתיבתם, 1967-1910, התחוללו שינויים ואירועים היסטוריים עמוקים בעם היהודי: זינוק דמוגרפי, הגירה המונית, יצירת מרכז יהודי חדש בצפון אמריקה, שתי מלחמות עולם, מהפכות קומוניסטיות ופשיסטיות, השואה והמלחמה הקרה.

גם בארץ ישראל התחוללו בעת הזאת אירועים הרי גורל: הקמתה של מדינה ריבונית, קיבוץ גלויות ומלחמות קיום.

במרוצת ששת העשורים של כתיבת המאמרים האלה השתנתה כליל גם הוויית חייו של בן-גוריון: משותף צעיר בהנהגת קבוצה מהפכנית קטנה היה לראש ממשלה ובונה אומה דמוקרטית, עד שפרש לאופוזיציה ולצריפו בקיבוץ שדה בוקר.

אין פלא אפוא שמחשבתו הפוליטית של בן-גוריון השתנתה במרוצת הזמן הארוך הזה. עם זאת בליבת תפיסתו - בשאיפות האוטופיות של תנועת העבודה הציונית – דבק בן-גוריון כל ימיו, וגישתו האקטיביסטית נותרה כשהייתה. אלה היו בה בעת המוקד של מחשבתו הפוליטית ושל המעש ההיסטורי שלו ואחד מסודות מנהיגותו.